Avot 4.1 - Il Saggio, il Forte e il Ricco!

Ben Zomà ci insegna alcune definizioni importanti per la vita quotidiana: chi è Chakham (saggio) davvero? 

Chi è Ghibbor (forte) davvero? 

'Ashir (Ricco)? 

Mekhubbad (onorevole)? 

Vediamo Be"H assieme un assaggio della Mishnàh con un minimo di spiegazione!

Pirqè Avot - A Tavola!

בס"ד

Com'è possibile che vengano dette cose del genere su chi mangia?
Che valenza ha il tavolo dove mangiamo?
Cosa possiamo arrivare ad ottenere dal mangiare?

Queste e altre domande troveranno Be"H risposta in questo video!

Trovate l'articolo sulla Berakhàh Acharonàh (conclusiva al pasto) qui, e così anche la il testo e la traslitterazione stampabile.

Segue il testo della Mishnàh con traduzione:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח), כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מְלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם

אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא), וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'

Rabbì Shim'on dice: tre che hanno mangiato su un tavolo e non hanno detto su di esso parole di Toràh, è come se avessero mangiato da "sacrifici di morti" (di idolatria), com'è detto perchè tutti i tavoli sono pieni di vomito e sterco senza Luogo, ma tre che hanno mangiato su un tavolo e hanno detto su di esso parole di Toràh, è come se avessero mangiato dal tavolo del Luogo (il Signore) Benedetto Egli Sia, com'è detto "E disse a me Questo è il tavolo che sta dinnanzi al Signore"

Una Persona Vede Tutti i Difetti, All'infuori dei Difetti Propri!

כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף לֹא נִגְעֵי קְרוֹבָיו

Kol HaNega'im Adam Roèh, Chutz MiNeghiè 'Atzmò. Rabbì Meìr Omer Chutz Mineghiè Qerovav

Tutti i Difetti una persona Vede (può vedere), all'infuori dei Difetti Propri. Rabbì Meìr sostiene, anche all'infuori dei Difetti dei famigliari. (Nega'im 2:5)

Questa è la traduzione in base al רמז Remez [1] (vedi nota per approfondimento sul Remez), di una Mishnàh riportata in Massechet Nega'im.

Ma cominciamo dalla base, ossia la spiegazione in base allo Peshat (approccio letterale al testo).

Abbiamo tradotto la parola נגעים Nega'im come "Difetti". In realtà nel suo contesto il termine si riferisce al tema di cui si parla nella מסכת Massekhet ~ trattato Nega'im: la sindrome della צרעת Tzara'at.

La Tzara'at è una "malattia" spirituale che porta impurità. Nel caso in cui una persona sia ad alto livello è possibilevederla anche fisicamente ל"ע : con macchie bianche sul corpo o sui vestiti oppure sulle mura di casa. Queste macchie sono chiamate anche נגעים "Nega'im", appunto i "difetti".

I Nega'im hanno norme abbastanza  particolari, la cui descrizione esula da questo articolo; tranne che per una norma. Un individuo per essere considerato "affetto da Tzara'at" non solo deve avere i nega'im con le loro particolarità, ma deve anche essere esaminato da un כהן Kohen (discendente diretto di Aharon fratello di Moshèh) che conosce queste norme e che deve identificare queste macchie. Fino al momento in cui il Kohen le identifica queste macchie non causano alcuna forma d'impurità.

Quindi arriviamo alla nostra Mishnàh -  Un Kohen può esaminare i Nega'im di tutte le altre persone, tranne i suoi. I chakahamim imparano questa norma dalla Toràh. Nonostante quello che conta sia la halakhàh, ragionandoci è possibile trarre diversi insegnamenti che vanno oltre la norma stessa. Quando una persona si trova davanti ai propri Nega'im ha un conflitto d'interessi, e potrebbe essere portato a dire il falso; o comunque non lo si vuole mettere in difficoltà. Su questa scia è possibile spiegare anche l'opinione di Rabbì Meìr, che considera che anche con i parenti ci si trova in un conflitto d'interessi tale da non poterne vedere per nulla i difetti.

Remez - il senso dell'aforisma

In base a ciò che abbiamo spiegato è tutto più chiaro בס"ד. Ogni persona, quando si trova a fare i conti con i propri difetti, non riesce a vederli con un'ottica oggettiva. E spesso può capitare si faccia lo stesso con i propri parenti. [L'autocritica è molto difficile da raggiungere, ma non impossibile...]

Però è possibile vedere i difetti altrui... e in base a ciò ci troviamo di fronte ad un altro "aforisma":

כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל

Kol HaPosel BeMumò Posel

Chi critica (un difetto), il suo difetto è quello che critica

[ossia che i difetti che notiamo negli altri, li notiamo solo perchè in proporzione ce li abbiamo anche noi...]

Ma questo lo vedremo בס"ד ב"נ וב"ש in un altro articolo...

[1] Cos'è il Remez?

Ci sono quattro tipologie principali di approccio allo studio. Il Remez è il tipo di approccio "allusivo" al testo; la frase può essere presa, in BASE AD ALCUNI PRINCIPI, fuori dal contesto e spiegata in base ad altri significati delle parole, comprendendo così il testo ad un altro livello.

Questo tipo di approccio oggigiorno è utilizzata spesso in discorsi, per "battute" o per far ricordare meglio un concetto, riprendendo una frase o un versetto già conosciuto. Nell'ambito del Remez troviamo spesso anche la ghematria cioè il valore numerico della parola. Noto commento che si applica in questo tipo di approccio è il Ba'al HaTurim sulla Toràh, commento scritto in una notte soltanto da Rabbenu Ya'aqov figlio del Rosh (Rabbenu Asher).

Allarme Pioggia in Eretz Israel - Shevu'ot 2.1

Prima Mishnàh del Secondo Capitolo!

Come detto precedentemente, in Eretz Israel non piove abbastanza. Nel Sefer HaMiddot di Rav Nachman di Breslev ז"ל (ערך שבועה ח"א אות ג dice che è possibile aiutare la caduta della pioggia attraverso lo studio di Massechet Shevu'ot, di cui abbiamo cominciato da qualche giorno la spiegazione.

In testa al video di spiegazione vi forniamo il testo della Mishnàh:

ידיעות הטמאה שתים שהן ארבע . נטמא וידע ונעלמה ממנו הטמאה וזכור את הקדש , נעלם ממנו הקדש וזכור את הטמאה , נעלמו ממנו זה וזה , ואכל את הקדש ולא ידע ומשאכל ידע , הרי זה בעולה ויורד . נטמא וידע ונעלמה ממנו טמאה וזכור את המקדש , נעלם ממנו מקדש וזכור את הטמאה , נעלמו ממנו זה וזה ונכנס למקדש ולא ידע ומשיצא ידע , הרי זה בעולה ויורד :

Per i più volenterosi il commento di Rav 'Ovadiàh di Bartnora (in romagnolo, in italiano Bertinoro) e il supercommento di Yqqar Tossafot Yom Tov:

ר"ע מברטנורה ידיעות הטומאה . נטמא וידע שנטמא {א} . בשעת טומאה או אחרי כן : נעלמה ממנו טומאה . וע''י אותו העלם אכל קודש , הרי אחת . ונכנס למקדש , הרי שתים . דכתיב ונעלם ממנו והוא טמא , משמע שנתעלמה ממנו טומאה . ולפי שאינו חייב עליה אלא א''כ ידע בתחלה שנטמא ואח''כ נעלמה ממנו , משום הכי קרי לה ידיעות {ב} : נעלם ממנו הקודש או המקדש , ואכל קודש או נכנס למקדש , וזכור לטומאה . הרי שתים אחרות דלא כתיבי {ג} : נעלם ממנו זה וזה : אינו ממנין הידיעות ! {ד} , אלא הא קמשמע לן דאע''ג דבשעת אכילת קודש או כניסת מקדש אינו זכור לא לטומאה ולא לקודש , חייב קרבן עולה ויורד : (ר"ע מברטנורה)

עיקר תוי"ט {א} רש''י . משמע שפירש כולה מתניתין בידיעה גמורה . שפירש וידע שנטמא כו' . והמדקדק יכול לפרש כולה מתניתין בידיעת בית רבו . תוספ' . ועיין פרק קמא מ''ג . ועוד דע , שעם זה שצריך שתהא לו ידיעה שנטמא צריך ג''כ שתהא לו ידיעה שזה מקדש ושזה קודש : . ! {ב}והיינו טעמא נמי דלא תני ד' שהם ח' והיינו עוד ד' ידיעות בסוף , דלא חשיב הני ידיעות דאיתנהו בכל התורה כולה שאין אדם מביא חטאת אא''כ נודע לו שחטא . כדאיתא בגמרא : {ג} בהדיא . אלא מרבויא דונעלם דרשינן לה בסוף פרקין : . ! {ד} ולא קשיא אמאי לא חשיב להו ולהוי שש , דמכיון דחשבינן ידיעת הטומאה דלקודש וכן דלמקדש , וכן ידיעת המקדש גם דלמקדש , אין להוסיף במנין ידיעות העלם שניהם יחד , כיון שכבר נמנו כל אחת בפרט : (עיקר תוי"ט)

Allarme Pioggia in Eretz Israel - Shevu'ot 1.7

Ultima Mishnàh del Primo Capitolo!

Come detto precedentemente, in Eretz Israel non piove abbastanza. Nel Sefer HaMiddot di Rav Nachman di Breslev ז"ל (ערך שבועה ח"א אות ג* dice che è possibile aiutare la caduta della pioggia attraverso lo studio di Massechet Shevu'ot, di cui abbiamo cominciato da qualche giorno la spiegazione.

In testa al video di spiegazione vi forniamo il testo della Mishnàh:

אחד ישראלים , ואחד כהנים , ואחד כהן משוח {כז} . מה בין ישראלים לכהנים ולכהן משוח , אלא שדם הפר מכפר על הכהנים {כח} על טמאת מקדש וקדשיו . רבי שמעון אומר , כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל , כך דם הפר מכפר על הכהנים . כשם שודויו של שעיר המשתלח מכפר על ישראל , כך ודויו של פר מכפר על הכהנים

Per i più volenterosi il commento di Rav 'Ovadiàh di Bartnora (in romagnolo, in italiano Bertinoro) e il supercommento di Yqqar Tossafot Yom Tov:

ר"ע מברטנורה אחד ישראל ואחד כהנים . הכי קאמר , אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משוח מתכפרים בשעיר המשתלח בשאר עבירות , ואין חילוק ביניהם אלא שדם הפר מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו : כל מה ששעיר הפנימי מכפר על ישראל , דהיינו תליית ישראל על שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף וזדון טומאת מקדש וקדשיו , וכן כפרת שעיר החיצון פרו של כהן גדול הקרב ביוה''כ מכפר על הכהנים : ר''ש אומר כשם . שאתה מודה בדם השעיר הפנימי שמכפר על ישראל כפרתו בלא שום וידוי , שאין וידוי בשעיר הפנימי אלא בשעיר המשתלח , כך דם הפר בלא שום וידוי מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו . אייתר ליה וידויו של פר במקום וידוי של שעיר המשתלח לכפר על הכהנים בשאר עבירות , ואין להם כפרה בשעיר המשתלח : (ר"ע מברטנורה)

עיקר תוי"ט {כז} א' כו' . בגמרא יליף ליה : {כח} הכהנים . דהא כתיב בתר מעשה פר ושעיר וכפר על הקדש וגו' . והתוספ' כתבו דבשעיר הפנימי כתיב אשר לעם , ולא לכהנים , וחיצון אתקיש לפנימי . עתוי''ט : (עיקר תוי"ט)

Allarme Pioggia in Eretz Israel - Shevu'ot 1.6

Come detto precedentemente, in Eretz Israel non piove abbastanza. Nel Sefer HaMiddot di Rav Nachman di Breslev ז"ל (ערך שבועה ח"א אות ג* dice che è possibile aiutare la caduta della pioggia attraverso lo studio di Massechet Shevu'ot, di cui abbiamo cominciato da qualche giorno la spiegazione.

In testa al video di spiegazione vi forniamo il testo della Mishnàh:

ועל זדון טמאת מקדש וקדשיו , שעיר הנעשה בפנים {כג} ויום הכפורים מכפרין . ועל שאר עברות שבתורה , הקלות והחמורות , הזדונות והשגגות , הודע ולא הודע , עשה ולא תעשה {כו} , כרתות ומיתות בית דין , שעיר המשתלח מכפר :

Per i più volenterosi il commento di Rav 'Ovadiàh di Bartnora (in romagnolo, in italiano Bertinoro) e il supercommento di Yqqar Tossafot Yom Tov:

ר"ע מברטנורה ועל זדון טומאת מקדש וכו' . סתמא דתלמודא נקיט לה : שעיר הנעשה בפנים ויוה''כ מכפר . דכתיב (ויקרא ט''ז) ומפשעיהם לכל חטאתם , ופשעים אלו מרדים {כד} : החמורות והקלות וכו' . כולה מתניתין מפרשה בגמרא הכי , בין קלות בין חמורות בין שעשאן במזיד בין שעשאן בשוגג , אותן שעשאן בשוגג בין נודע לו ספיקן בין לא נודע לו ספיקן , כלומר בין נודע לו שבא לידו ספק חלב ואכלו {כה} בין שלא נודע לו שבא לידו ספק חלב . ואלו הן קלות , עשה ולא תעשה . ואלו הן חמורות , כריתות ומיתות ב''ד : (ר"ע מברטנורה)

עיקר תוי"ט {כג} ועל זדון כו' . ואע''ג דאמרינן אחת כפרה אחת כו' . כבר כתבו התוספ' דאין זה ב' כפרות אלא '' מה שקרבן אחר מכפר . א''נ , כפרה אחת לשוגג ואחת למזיד : {כד} וכה''א מלך מואב פשע בי . ואומר אז תפשע לבנה בעת ההיא . גמרא : . ! {כה}דליכא לפרושי דנודע לו שגגתו ששגג ודאי , דאם כן הו''ל חייבי חטאת ואשמות ודאין , ותנן במסכת כריתות , חייבי חטאת ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין להביא לאחר יום הכיפורים אבל חייבי אשם תלוי פטורין . רש''י : {כו} עשה . בגמרא , היכי דמי אי דלא עביד תשובה זבח רשעים תועבה , אי דעביד תשובה כל יומא נמי כו' . ומסיק בדלא עביד תשובה , ורבי היא דס''ל על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא כו' יום הכיפורים מכפר , חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר . שאם עשה תשובה יום הכיפורים מכפר , ואם לאו אין יוהכ''פ מכפר . וזבח רשעים תועבה , בשאר יומי . רש''י : (עיקר תוי"ט)

Allarme Pioggia in Eretz Israel - Shevu'ot 1.5

In testo al video di spiegazione vi forniamo il testo della Mishnàh:

רבי שמעון בן יהודה אומר משמו , שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל את הטמא . מוסיף עליהם של רגלים {כא} , שמכפרין על הטהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף . מוסיף עליהם של יום הכפורים {כב} , שהן מכפרין על הטהור שאכל את הטמא , ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , ועל שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף . אמרו לו , מהו שיקרבו זה בזה . אמר להם , הן . אמרו לו , אם כן יהיו של יום הכפורים קרבין בראשי חדשים , אבל היאך של ראשי חדשים קרבין ביום הכפורים לכפר כפרה שאינה שלה . אמר להן , כלן באין לכפר על טמאת מקדש וקדשיו

Per i più volenterosi il commento di Rav 'Ovadiàh di Bartnora (in romagnolo, in italiano Bertinoro) e il supercommento di Yqqar Tossafot Yom Tov:

ר"ע מברטנורה משמו . של ר' שמעון . וסתם ר' שמעון הוא ר' שמעון בן יוחאי : (ר"ע מברטנורה)

עיקר תוי"ט {כא} מוסיף כו' . דלא דריש אותה נושא עון ואין אחר כו' . וסבירא ליה נמי דאתקוש רגלים לשעיר החיצון כו' . תוספ' : {כב} מוסיף כו' . ודרגלים לא מכפרי אדיוה''כ , דס''ל דרשא דאחת בשנה . ודיוה''כ מוסיף , דאמר קרא וכיפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה , קרנותיו דמזבח הפנימי הוא דאינו מכפר ב' כפרות , הא דחיצון אפילו ב' כפרות . גמרא : (עיקר תוי"ט)

Allarme Pioggia in Eretz Israel - Shevu'ot 1.4

In testo al video di spiegazione vi forniamo il testo della Mishnàh:

ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים , דברי רבי יהודה . רבי שמעון אומר , שעירי הרגלים {טז} מכפרין אבל לא שעירי ראשי חדשים . ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין , על הטהור שאכל את הטמא {יז} . רבי מאיר אומר , כל השעירים כפרתן שוה {יח} על טמאת מקדש וקדשיו . היה רבי שמעון אומר , שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל את הטמא , ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , ושל יום הכפורים מכפר על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף . אמרו לו , מהו שיקרבו זה בזה . אמר להם , יקרבו . אמרו לו , הואיל ואין כפרתן שוה , היאך קרבין זה בזה . אמר להן , כלן באין לכפר על טמאת מקדש וקדשיו :

Per i più volenterosi il commento di Rav 'Ovadiàh di Bartnora (in romagnolo, in italiano Bertinoro) e il supercommento di Yqqar Tossafot Yom Tov:

ר"ע מברטנורה שעירי הרגלים . בכל הרגלים נאמרו שעירי חטאת במוספין : ושעירי ראשי חדשים מכפרים . דכתיב בשעיר ראש חודש (שם כ''ה) לחטאת לה' , חטא שאין מכיר בו אלא ה' שעיר זה יהא מכפר , והיינו שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף {יד} . ושעירי רגלים ילפינן משעיר ר''ח בהיקש , דשעיר הוה מצי למכתב בכולהו רגלים , וכתב ושעיר {טו} , וא''ו מוסיף על ענין ראשון , להקיש שעל מה שזה מכפר אלו מכפרים : כל השעירים כפרתן שוה . כל שעירי המוספין , בין שעירי רגלים בין שעיר ר''ח בין שעיר הנעשה בחוץ ביוה''כ , כפרתן שוה , שהם מכפרין בין על שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף בין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , בין על טהור שאכל את הטמא , ונפקא מינה לטומאה שאירעה בין זו לזו . אבל שעיר הנעשה בפנים ביום הכיפורים לא נחלקו עליו {יט} שהוא תולה על שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף , כדאמרינן : היה ר' שמעון אומר . האי דהדר נקט לה , משום דבעי למימר אמרו לו מהו שיקרבו זה בזה : מהו שיקרבו . אם אבד שעיר שהופרש ליום הכפורים , ונתכפרו באחר , ונמצא זה ברגל או בר''ח , מהו שיקריב לשם שעירו של יום : אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה . ר' מאיר הוא דקאמר ליה לרבי שמעון {כ} , בשלמא אי אמרת כולן כפרתם שוה , יקרב , שהרי כולן כפרה אחת הן מכפרים , אלא לדידך , זו שהופרשה לבפר על שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף היאך יקרב ברגל לכפר על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , או בר''ח לכפר על הטהור שאכל את הטמא : לכפר על טומאת מקדש וקדשיו . וכיון דבזה שוין , אע''פ שכפרתן חלוקות יכול הוא ליקרב : (ר"ע מברטנורה)

עיקר תוי"ט {יד} גמרא , ונכפר נמי אפילו בשאר עבירות (כל חטא שלא נודע) . תנא דר''י הואיל וזה בא בזמן קבוע , (שעיר יום הכיפורים דחיצון) וזה בא בזמן קבוע , מה זה אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו אף כו' . ועתוי''ט : . ! {טו}בגמרא עצרת [ויוה''כ] דלא כתיב בהו ושעיר , מנלן . אלא א''ר יונה אמר קרא אלה תעשו לה' במועדיכם , הוקשו כל המועדות כולן זה לזה . והא ר''ח לאו מועד הוא , איברא כו' ר''ח נמי איקרי מועד , דכתיב קרא עלי מועד כו' . ועתוי''ט : {טז} הרגלים . דאית ליה נמי הקישה דבמועדיכם דהוקשו כולן לדראש חודש מה דראש חודש במלתא דקדש מכפרי , אף דרגלים כו' . וכי תימא נכפרו אדראש חודש , ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה וגו' , אותה נושא עון , ואין אחר נושא עון כו' . ועתוי''ט : {יז} על הטהור כו' . דאמר קרא ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה , והאי קרא בשעיר דר''ח כתיב ויליף עון עון מציץ , מה להלן טומאת בשר שאין הציץ מרצה על טומאת הגוף אלא על טומאת חלב דם ובשר שקרב בטומאה , אף כאן טומאת בשר כו' . ועתוי''ט : {יח} שוה . דיליף הקישא . דמועדיכם אף לחיצון דיום הכיפורים . דעדיפא ליה הך הקישא מהקישא דלפנימי . תוספ' : . ! {יט} שהוא אינו מכפר כפרתן , כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות . והן אינן מכפרין כפרתו , אחת בשנה , כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה . גמרא : . ! {כ} משום דלר''ש אלימא קושיא דחלוקים הם שעירי ר''ח גם משעירי הרגלים להכי פריך ליה . והוא הדין נמי דהוה מצי למיפרך לת''ק משעירי יוהכ''פ עם שאר השעירים . ומסתבר נמי דמה שכתב הר''ב וכן רש''י , ר''מ הוא דקא''ל , לאו דוקא כו' , אלא חכמים השיבו לו לר''ש אליבא דר''מ : (עיקר תוי"ט)

Allarme Pioggia Shevu'ot 1.3

Il testo della Mishnàh:

אין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף , שעיר הנעשה בחוץ ויום הכפורים מכפר , שנאמר (במדבר כט) מלבד חטאת הכפרים , על מה שזה מכפר זה מכפר . מה הפנימי אין מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה , אף חיצון אין מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה :

Rav 'Ovadiàh di Bartnora (in romagnolo, Bertinoro in italiano) e Yqqar Tossafot Yom Tov per i più volenterosi:

ר"ע מברטנורה אין בה ידיעה בתחלה . שלא ידע בטומאה זו מימיו {יב} , זה ל

א בא לכלל קרבן עוד לעולם . שהרי אין קרבן בא אלא על שיש בו ידיעה בתחלה : שעיר הנעשה בחוץ . הקרב במזבח החיצון במוספין של יוה''כ : ויום הכיפורים עצמו מכפר עם השעיר : שנאמר . בשעיר הנעשה בחוץ (במדבר כ''ט) שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפורים , וחטאת הכפורים הוא השעיר הנעשה בפנים , והקישן הכתוב , ללמדך שעל מה שזה מכפר זה מכפר . מה פנימי אינו בא אלא על דבר שיש בו ידיעה , ומאי ניהו ידיעה , בתחלה , כדילפינן מקרא דכתיב לכל חטאתם , דמשמע לאותם שיבואו לכלל חטאת כשתהיה להם ידיעה בסוף , ואי אפשר לבא לכלל חטאת אא''כ היתה לו ידיעה בתחלה , אף שעיר הנעשה בחוץ אינו מכפר אלא על שיש בו ידיעה , ומאי ניהו , ידיעה בסוף ולא בתחלה {יג} דלא אתיא לכלל קרבן , ומכפר זה כפרה גמורה בלא תליה : (ר"ע מברטנורה)

עיקר תוי"ט {יב} למסקנא דגמרא שכתבתי בריש מתניתין דלעיל , לא משכחת אלא בתנוק שנשבה בין הנכרים : . ! {יג} וא''ת כיון שהוקשו זל''ז יכפר כל אחד אדידיה ואדחבריה . ונפקא מינה לטומאה שאירע בין זה לזה , וא''נ אי לא עבד חיצון . משני בגמרא אמר קרא אחת , כפרה אחת מכפר , ואינו מכפר ב' כפרות . אמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה : (עיקר תוי"ט)

Allarme Pioggia in Eretz Israel - Shevu'ot 1.2

Il testo della Mishnàh:

כל שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף {ו} והעלם בנתים , הרי זה בעולה ויורד . יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף , שעיר הנעשה בפנים {ז} ויום הכפורים {ט} תולה , עד שיודע לו ויביא בעולה ויורד

Abbiamo pensato di aggiungere per i volenterosi i commenti di Rav 'Ovadiàh di Bartnoro (così si dice in dialetto romagnolo, oggi Bertinoro in italiano) e dell'Yqqar Tossafot Yom Tov:

ר"ע מברטנורה שיש בה ידיעה בתחלה . אידיעות הטומאה קאי . ואיידי דזוטרי מילייהו מפרש להו ברישא והדר מפרש שבועות דנפישי מילייהו . ויציאות ומראות , כל חדא וחדא מיפרשא במסכת דידיה , להכי לא פרשינהו בהאי מסכתא . ולא תנינהו הכא אלא משום דדמו להדדי בשתים שהן ארבע : ידיעה בתחלה . שידע שנטמא : וידיעה בסוף . משאכל את הקודש בהעלם או נכנס למקדש בהעלם ויצא , נודע לו שבטומאה אכל או בטומאה נכנס : והעלם בינתיים . בשאכל את הקודש נעלמה ממנו טומאה או קודש , או נכנס למקדש ונעלמה ממנו טומאה או מקדש : הרי זה בעולה ויורד . עולה לעשיר , ויורד לעני . עשיר מביא חטאת בהמה , ועני חטאת העוף , ודל שבדלים עשירית האיפה , והיא מנחת חוטא האמורה בכל מקום : שעיר הנעשה בפנים . שעיר של יום הכפורים שמביא מדמו לפנים {ח} : תולה . להגין עליו מן היסורין {י} : עד שיודע לו . שאכל קודש בטומאה {יא} ויביא קרבן עולה ויורד : (ר"ע מברטנורה)

עיקר תוי"ט {ו} בתחלה כו' . בגמרא ילפינן להו ומסיק דידיעת בית רבו (שלמד בבית רבו שהנוגע בטומאה טמא) שמה ידיעה . פרט לנשבה בין הנכרים : {ז} בפנים . שהרי הוא אומר בשעיר זה וכיפר על הקודש , מטומאה שבמקדש . יכול על כל טומאה שבקודש יהא שעיר זה מכפר , ת''ל ומפשעיהם לכל חטאתם , חטאים דומיא דפשעים , מה פשעים שאינן בני קרבן , אף חטאים שאינן בני קרבן . ומנין ליש בה ידיעה בתחלה , פירש הר''ב משנה דלקמן : {ח} ג' שעירים נעשין לצבור ביוה''כ , אחד מתן דמו לפנים , וחברו משתלח לעזאזל , ואחד קרב במזבח החיצון במוספין . והוא כתוב בפרשת פנחס עם שאר כל מוספי המועדות . רש''י : {ט} ויוה''כ . הוא עצמו מועיל עם הקרבנות . שנאמר כי יום כפורים הוא . רש''י : {י} שאע''פ שאינו יודע שחטא , יש לו לדאוג . שכלהשוגגים צריכין כפרה לכשידעו , אלמא קודם ידיעה ענושים הן . רש''י : {יא} וחדא מתרתי נקט . וה''ה שנכנס למקדש : (עיקר תוי"ט)

Pioggia in Eretz Israel - Shevu'ot 1.1

Comincia la serie di לימוד limmud ~ studio di Mishnayot di Massechet Shevu'ot (Giuramenti) per far scendere la pioggia in Eretz Israel BS"D.

שבועות שתים שהן ארבע, ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע, יציאות השבת שתים שהן ארבע, מראות נגעים שנים שהן ארבעה

Shevu'ot Shetaim Shehen Arb'à, Yedi'ot HaTumàh Shetaim Shehen Arb'à, Yeziot HaShabbat Shetaim Shehen Arb'à, Marot Nega'im Shenaim Shehen Arb'àah.

La spiegazione nel video:

Pioggia in Eretz Israel