Allarme Pioggia in Eretz Israel - Shevu'ot 1.4

In testo al video di spiegazione vi forniamo il testo della Mishnàh:

ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים , דברי רבי יהודה . רבי שמעון אומר , שעירי הרגלים {טז} מכפרין אבל לא שעירי ראשי חדשים . ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין , על הטהור שאכל את הטמא {יז} . רבי מאיר אומר , כל השעירים כפרתן שוה {יח} על טמאת מקדש וקדשיו . היה רבי שמעון אומר , שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל את הטמא , ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , ושל יום הכפורים מכפר על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף . אמרו לו , מהו שיקרבו זה בזה . אמר להם , יקרבו . אמרו לו , הואיל ואין כפרתן שוה , היאך קרבין זה בזה . אמר להן , כלן באין לכפר על טמאת מקדש וקדשיו :

Per i più volenterosi il commento di Rav 'Ovadiàh di Bartnora (in romagnolo, in italiano Bertinoro) e il supercommento di Yqqar Tossafot Yom Tov:

ר"ע מברטנורה שעירי הרגלים . בכל הרגלים נאמרו שעירי חטאת במוספין : ושעירי ראשי חדשים מכפרים . דכתיב בשעיר ראש חודש (שם כ''ה) לחטאת לה' , חטא שאין מכיר בו אלא ה' שעיר זה יהא מכפר , והיינו שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף {יד} . ושעירי רגלים ילפינן משעיר ר''ח בהיקש , דשעיר הוה מצי למכתב בכולהו רגלים , וכתב ושעיר {טו} , וא''ו מוסיף על ענין ראשון , להקיש שעל מה שזה מכפר אלו מכפרים : כל השעירים כפרתן שוה . כל שעירי המוספין , בין שעירי רגלים בין שעיר ר''ח בין שעיר הנעשה בחוץ ביוה''כ , כפרתן שוה , שהם מכפרין בין על שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף בין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , בין על טהור שאכל את הטמא , ונפקא מינה לטומאה שאירעה בין זו לזו . אבל שעיר הנעשה בפנים ביום הכיפורים לא נחלקו עליו {יט} שהוא תולה על שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף , כדאמרינן : היה ר' שמעון אומר . האי דהדר נקט לה , משום דבעי למימר אמרו לו מהו שיקרבו זה בזה : מהו שיקרבו . אם אבד שעיר שהופרש ליום הכפורים , ונתכפרו באחר , ונמצא זה ברגל או בר''ח , מהו שיקריב לשם שעירו של יום : אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה . ר' מאיר הוא דקאמר ליה לרבי שמעון {כ} , בשלמא אי אמרת כולן כפרתם שוה , יקרב , שהרי כולן כפרה אחת הן מכפרים , אלא לדידך , זו שהופרשה לבפר על שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף היאך יקרב ברגל לכפר על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף , או בר''ח לכפר על הטהור שאכל את הטמא : לכפר על טומאת מקדש וקדשיו . וכיון דבזה שוין , אע''פ שכפרתן חלוקות יכול הוא ליקרב : (ר"ע מברטנורה)

עיקר תוי"ט {יד} גמרא , ונכפר נמי אפילו בשאר עבירות (כל חטא שלא נודע) . תנא דר''י הואיל וזה בא בזמן קבוע , (שעיר יום הכיפורים דחיצון) וזה בא בזמן קבוע , מה זה אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו אף כו' . ועתוי''ט : . ! {טו}בגמרא עצרת [ויוה''כ] דלא כתיב בהו ושעיר , מנלן . אלא א''ר יונה אמר קרא אלה תעשו לה' במועדיכם , הוקשו כל המועדות כולן זה לזה . והא ר''ח לאו מועד הוא , איברא כו' ר''ח נמי איקרי מועד , דכתיב קרא עלי מועד כו' . ועתוי''ט : {טז} הרגלים . דאית ליה נמי הקישה דבמועדיכם דהוקשו כולן לדראש חודש מה דראש חודש במלתא דקדש מכפרי , אף דרגלים כו' . וכי תימא נכפרו אדראש חודש , ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה וגו' , אותה נושא עון , ואין אחר נושא עון כו' . ועתוי''ט : {יז} על הטהור כו' . דאמר קרא ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה , והאי קרא בשעיר דר''ח כתיב ויליף עון עון מציץ , מה להלן טומאת בשר שאין הציץ מרצה על טומאת הגוף אלא על טומאת חלב דם ובשר שקרב בטומאה , אף כאן טומאת בשר כו' . ועתוי''ט : {יח} שוה . דיליף הקישא . דמועדיכם אף לחיצון דיום הכיפורים . דעדיפא ליה הך הקישא מהקישא דלפנימי . תוספ' : . ! {יט} שהוא אינו מכפר כפרתן , כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות . והן אינן מכפרין כפרתו , אחת בשנה , כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה . גמרא : . ! {כ} משום דלר''ש אלימא קושיא דחלוקים הם שעירי ר''ח גם משעירי הרגלים להכי פריך ליה . והוא הדין נמי דהוה מצי למיפרך לת''ק משעירי יוהכ''פ עם שאר השעירים . ומסתבר נמי דמה שכתב הר''ב וכן רש''י , ר''מ הוא דקא''ל , לאו דוקא כו' , אלא חכמים השיבו לו לר''ש אליבא דר''מ : (עיקר תוי"ט)